תורת אמת - פרשת מטות 

פרשת מטות

הגמרא מבהירה כי כשאדם יגיע לבית דין של מעלה ישאלו אותו שם  שאלות, נשאת ונתת  באמונה?!... קבעת עיתים לתורה?!...עסקת בפריה ורביה?!... צפית לישועה?!...פלפלת בחכמה?!... הבנת דבר מתוך דבר?!...השאלה הנשאלת היא: "מדוע אני צריך להגיע לבית דין של מעלה ולענות על שאלות כאשר פרשת מטות מראה לכל אדם מה לעשות כדי להגיע לגמר תיקון?...שאלת השאלות: "האם מישהו מוכן לקבל ישועה?!...

מטות אלה הם מ"ט השערים הנעולים לפני כל באי העולם הזה שהם מסומנים באותיות ו"ת עולם הזה בפרוד שנברא בן השמשות. רק כאשר העולם הזה באחוד אותיות ו"ת  מקבלות את מודעות כנסת ישראל שהיא מסומנת באות ה' בשם יהוה ומקבלת את מודעות "מטה" ולאחר מכן כל אדם ואדם עולה לסיני לקבל את התורה שהיא מסומנת באות ה' בשם יהוה שהיא נקראת עולם הבא ומקבל את המודעות "המטה" שנאמר: "קח את המטה אשר בידך"...ורק לאחר שאדם סיים את המלאכה הזו הוא יורד מסיני שנאמר: "רד אל העם"...ואומר לעם את כל הדרך שעשה מיום הבריאה ועד היו הזה שנאמר: "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר: זה הדבר אשר צוה יהוה" (במדבר פרק ל' פסוק ב').

"זה הדבר אשר צוה יהוה" - המשפט הזה שהוא ציוו מעורר התנגדות פנימית בגופו של האדם - זה הוא טבעו של האדם. כך שכאשר המשפט הזה רוצה להיכנס מהחיצוניות לפנימיות מתבצעת כוח הפעולה והתגובה שהוא נקרא: "כוח ההתנגדות". הדבר הזה הוא לטובת האדם כדי שיוכל לדחות דברים שגורמים להפרת איזון גופו (מחלה) של האדם שזה נקרא: "ריפוי טבעי". כאשר פנו לקדוש ברוך הוא (משיח) ושאלו אותו: "אם אתה יודע את כל זה מדוע כתבת ציוו בתורה"?...ענה להם הקדוש ברוך הוא (המשיח): "היכן שיש ציוו בתורה סופו קדושה"!... כך שאם כל אדם ואדם ידע בדעת את מה שנאמר לאמר: "זה הדבר אשר צוה יהוה"...סופו של המשפט יהיה ראשו וראשו סופו - זה יהוה! שהוא נקרא הקדוש ברוך הוא - "תפארת". כך שכאשר האדם מקבלת את דרגת תפארת שהיא נקראת תורה עליו נאמר: "ולא יגורך כל רע ובלע המוות לנצח"!

מה הדבר אשר צוה ומדוע?

"הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר-מעל ביהוה על-דבר-פעור, ותהי המגפה בעדת יהוה" (במדבר לא פסוק ט"ו).

"ותהי המגפה בעדת יהוה" - ישנה מגפה בעולם הזה שהיא מפילה חללים רבים כל יום ויום...מלחמות, מחלות, דיכאונות, ייאוש, חוסר ביטחון, סרטן, חרדה...והרשימה ארוכה שאין לה התחלה ואין לה סוף שסופה מוות...וכל זה "בדבר בלעם". בלעם הם אותיות - "לב עם". שנאמר: "ייצר לב האדם רע מנעוריו". האדם פיתח לו את יצר הרע שבתוכו שהוא נקרא - מלאך המוות. כך שכל חייו של כל אדם ואדם עד היום הזה הוא ביצר הגדול ביותר של: "הרצון לקבל לעצמו בלבד"...ובנוסף לזה הוא פיתח לעצמו את הרחמים העצמיים שנאמר: "חטאנו לפניך רחם עלינו"...הדבר הזה דומה לילד שרצח את הוריו כדי לקבל את כל הירושה וכאשר הוא הגיע לבית המשפט ביקש רחמים מהשופט בטענה - רחם עלי כבודו מכיוון שאני יתום.

המגפה -

ה' הראשונה שהיא נקראת הבינה, העולם הבא, סיני...שהיא האות הראשונה במילת השמים...

ה' שנייה שהיא נקראת המלכות, העולם הזה, כנסת ישראל...שהיא האות הראשונה במילת הארץ...

בן ה' הראשונה ל - ה' השנייה שהם יצאו מתוך השם הקדוש י-ה-ו-ה...קיים האות ו' שהיא מסמלת את הגוף, דהיינו, "הכלי שבוא נכנסה הנשמה כדי לדעת את עצמה בכלי"...כך שהאות ו'  שהיא יצאה גם מתוך השם הקדוש יהוה היא קיבלה את אותיות: "מגפ" מתוך המילה "המגפה" כך שזה מראה לכל באי העולם את המודעות שנמצאים בה והיא - פגם. כדי לתקן את הפגם הזה שקיים בגופו של האדם ולהגיע לאחוד שנאמר: "יהוה אחד ושמו אחד". כל גוף וגוף צריך לדעת בדעת ולעשות בעשייה את מה שאמר: "רבי אלעזר איש ברתותא אומר, תן לו משלו, שאתה ושלך שלו" (פרקי אבות ג' פסוק ז').

פרשת השבוע  "מטות" מראה את המגפה הקשה ביותר שקיימת בעולם הזה ואת ראשי העם וחכמי הדור שאינם מוכנים לקבל על עצמם עול מלכות שמים ומשתמשים במשפט של שמשון הגיבור שנאמר: "תמות נפשי עם פלשתים"...שעל זה נאמר למשה: "וידבר יהוה אל משה לאמר: נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים, אחר תאסף אל-עמך" (במדבר לא פסוק א).

המדינים = הם דינים - שעליהם נאמר בפרשת "שלח" את האסון ואת המגפה שהביאו על הארץ הזו שנאמר: "ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל-בני ישראל לאמר: הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא, וכל- העם אשר-ראינו בתוכה אנשי מדות" (במדבר יג פסוק לב).

תרו - לתור - אלה שלוש האותיות הראשונות שמתחילה בהם המילה תורה...כך שהם מראות את מודעות הזכר שהוא ללא נקבה שעל כן נאמר: "מי שאין לו נוקבא אין לו מלכות שמים"...ואלו הזכריים הורגים כל נקבה ונקבה, דהיינו, תלמידי חכמים...שמראים להם כיצד מחברים את הנקבה לזכר כך שהזכר נהייה נקבה שנאמר: "זכר ונקבה ברא אתם". כך שהתור שהוא בלשון זכר מקבל את האות ה' והוא מקבל את המילת - תורה. שנאמר: "ומשה קיבל תורה מסיני".

 כל באי העולם הזה דוחים ישועה ודוחים משיח...העם הזה שהוא נקרא בני ישראל הוא נחשב עדר לרועים שנקראים עמלק...עמלק שהנציגים שלו נקראים בלעם לקחו את המילת "עדר" ושינו את האותיות והכניסו בעדר "רעד" ופתחו מפעלים לייצור כדורים פסיכיאטרים, אמונה, פתיחות בקפה, ברכות, קריסטלים, מזל, גורל, מדיטציה ע"ב שמות, קמעים...אבל הם דוחים כל נקבה ונקבה שנקראת "תורה" שמוכיחה אותם בדרך השגויה שהם הולכים בה שנאמר: "היזהרו חכמים בדברכם שלא תחויבו בגלות ותלמידכם ישתו מהמים המרים וימותו"...שעל זה נאמר בפרשת "מטות" שנאמר: "ויקצף משה על פקדי החיל, שרי האלפים ושרי המאות, הבאים מצבא המלחמה: ויאמר להם משה: החייתם כל נקבה? (במדבר לא פסוקים יד - טו).

 "החייתם כל נקבה"?...כל הדוחה משיח כופר בתורה ובמשה רבנו ועליו הכתוב אומר: "טוב שלא נברא משנברא"...על הדבר הזה קיימת המגפה בעולם הזה - ועל הדבר הזה כל מה שאנחנו רואים אנחנו לא מאמינים שאנחנו רואים - ועל הדבר הזה תורת משה רבנו נהפכה להיות ללעג בעיניי העם היהודי ובעיניי העולם כולו - וזה הוא חטא העגל שהוא לעג לתורה שגורמת לאדמה לפתוח את פיה ולבלוע את בני אנוש...כך שמפה יוצא...שלא אלהים, ולא יהוה, ולא הקדוש ברוך הוא, ולא בורא עולם, ולא האור, ולא הברכות, ולא התפילות...יכולים להוציא את בני ישראל ממצרים...

משה שהוא דרגת המשיח יכול להוציא את בני ישראל ממצרים... רק לאחר שהוא הוציא את עצמו מתוך עצמו וכתב על עצמו את הכתובים שנאמר: "בספר, ספר וסיפור...את מה שנאמר בפרשת השבוע "מטות" שנאמר: "ועתה הרגו כל-זכר בטף, וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו: וכל הטף בנשים אשר לא-ידעו משכב זכר החיו לכם" (במדבר לא פסוקים יז - יח).

"וכל הטף בנשים אשר לא-ידעו משכב זכר החיו לכם" - מפה אנחנו למדים שכל באי העולם הזה מקיימים משכבי זכר...מכיוון שכולם תור ולאף אחד מהם אין תורה שנאמר: "תורה מחייה בעליה", שנאמר: "עץ חיים היא למחזיקים בה". ספר הזוהר כותב על פרשת מטות בשישה פסוקים שהם מראים את תיקון העולם...כך שמיום שנכתב ספר הזוהר ועד היום הזה לא קם אדם שיכול לעמוד מול כל באי העולם הזה ולהראות לכל באי העולם הזה כיצד לתקן את העולם הזה מלבד המשיח שכותב את ספרו "מלחמת הרוח בחומר" שמכיל 320 עמודים כנגד ל"ב שבילי החכמה ועשר האמרות שברא בורא עולם את העולם שמכילים בתוכו את כל ספר הזוהר...ואני מוכן להעיד על עצמי בפניי העליונים שבתחתונים והעליונים שבעליונים שבתאריך 20/12/2001 בכניסה למדינת המדינים (צרפת בלגיה) שהיא הנגזרת של כל העולם הזה לא ידעתי 1% מהכתובים שרשומים לפניכם היום הזה שהוא יום הגאולה לכל דורש שנאמר: "כל הנקרא לשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".

הכתוב מלמד אותנו זה אלפיים שנה שנאמר: "...אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו, למה הוא דומה, לאילן שענפיו מעטין ושרשיו מרבין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר, והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חם, והיה עלהו רענן, ובשת בצרת לא ידאג, ולא ימיש מעשות פרי (פרקי אבות ג'  יז). שנאמר: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".

"שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד"